כולם יכולים להירגע. נמשיך לשרת!
מכתב זה שאנו כותבים לאחר פרסום "מכתב הקצינים 2002 ", נולד מתוך תדהמה, תרעומת וכעס.
תדהמה, הנובעת מהכרות עמוקה עם התנהלותו של צה"ל בעימות הזה ובמערכות נוספות, השונה בתכלית מהתמונה שמנסים לצייר הכותבים.
תרעומת על גיבוב השקרים, עיוות המציאות והכפשה גורפת של הצבא כולו, זאת נוכח העובדה שלמעלה מ15- שנה אנו משרתים באותם מקומות, תחת אותן הוראות, בפעילות דומה, כשאותם מפקדים בכירים פוקדים עלינו.
כעס, על מפקדים שכשלו, כך על פי עדותם, במבחן הבסיסי ביותר של פיקוד: ביצוע משימות צבאיות מוגדרות תוך הפעלת העקרונות הבהירים והמוכרים ביותר של המלחמה, והקוד האתי של צה"ל. אך לפני כל אלה: הפעלת מינימום של מנהיגות ושיקול דעת המפקד, מול פקודיהם ומול המציאות של לחימה ופעילות ביטחון שוטף בתנאים המיוחדים הנובעים מאופי הפעילות באיו"ש ואזח"ע.
גם אנו קצינים ומפקדים במילואים. גם אנו משרתים ביחידות קרביות הנוטלות את עיקר המעמסה בעימות הזה. גם אנו שירתנו בלבנון, ועם זאת איננו רואים בשירות בלבנון מבחן עליון לאומץ לב או לחיילות - וודאי שלא לציונות.
אנו בוחרי ימין, ובוחרי שמאל (ומה שבינם), אנו עירוניים ובני ההתיישבות העובדת, חילוניים ודתיים, בעלי מקצועות חופשיים, שכירים ואף מובטלים. רובנו בעלי השכלה אקדמית וטכנולוגית.
חונכנו כבני הארץ הזו, וכמפקדים בצבאה. גדלנו והתבגרנו למציאות המורכבת שלה.
המלחמה הנוכחית הטילה עלינו, כאזרחים בעלי משפחות, עיסוקים ושאיפות, מעמסה לא קלה. אין בנו אחד שהגיע לפעילות המבצעית ללא חשש ואף פחד - המשותף לכל מי שהקים משפחה ועמל כדי לקיים אותה.
זכורים לנו היטב עקרונות הפיקוד והשליטה, ההכשרה הטקטית כמו מיומנויות הלחימה.
לא פחות מכך, זכורים ומיושמים הכללים הכתובים של טוהר הנשק וטוהר המידות.
הבחירה באנושיות וההכרה בקדושת החיים אינה רק שורה, ששוננה לקראת בוחן בקורס הקצינים - היא נובעת מתמצית ההוויה הישראלית. היא נובעת ממכלול הערכים שספגנו במהלך חיינו. היא נובעת מהעובדה המצפונית הפשוטה כל כך ש"גם לנו יש ילדים".
אין בנו אחד, שנהנה לעזוב את ביתו ומשפחתו, ולצאת לשטח עוין ומסוכן. אין בנו אחד שרואה במחסום, מארב, תצפית וכו' - משימה מלבבת. החיכוך עם אזרחים, פלסטיניים או יהודיים, אין מי שרואה בו תענוג או משאת נפש.
כמפקדים - מעולם לא ניטלה מאתנו חובת השיפוט ושיקול הדעת. מעולם לא הוגדרו לנו משימות הכוללות: "יתעלל", "ישפיל", "יפגע בחפים מפשע", "ירה ללא אבחנה", "יעכב אמבולנסים" או כל משימה אחרת שלא נומקה בערך צבאי ובמטרה שלשמה הוגדרה.
כמפקדים - מעולם, ולו לרגע, לא הוסרה מאתנו האחריות לחיילינו ולפקודינו. לשלומם ולתנאי השירות שלהם. האחריות לקבוע ולהגדיר להם משימות והנחיות לביצוע. האחריות לאופן הביצוע - ולתוצאה. לעמוד בראשם ולגבות אותם, כשהפעילו שיקול דעת נכון.
מי שפקודיו חרגו ממשימתם באופן שפוגע בערכי היסוד - כשל! מי שמערב את דעותיו הפוליטיות, או מאפשר לפקודיו ( או למפקדיו ) לעשות כן, במשימה צבאית - כשל!
מפקד, שלא מבין את מורכבות שדה הקרב, את הסתירות המובנות בו ואת הנחיצות בהפעלת שיקול דעת לביצוע כל משימה ומול מצבים משתנים, אינו ראוי לקבל זכות לשיקול דעת, ומן הסתם אינו ראוי להיות מפקד.
מי שמגלה מורך לב, לנוכח המציאות, אינו שונה ממי שעושה כן באמצע "מסלול" ונזרק מהיחידה. רק העיתוי שונה. זה לא נוח לצאת למילואים "באמצע החיים". זה לא נוח לעשות זאת לנוכח אחרים שלא עושים מילואים, ומוצאים צידוקים דומים בצורה מפתיעה לאלה שמפסיקים עכשיו. הרבה יותר נוח להישאר בבית - תמיד היה. יש כאלה המגלים זאת רק עתה.
אנשי מילואים קרביים לא יושבים בפאבים ומספרים על לבנון. לא חוזרים לשכונה עם הכומתה והכנפיים. אין טקסים, דגלים והורים עם צידניות. יש געגוע למשפחה, דאגות פרנסה ובוס עצבני.
אבל יש גם רעות, הכרה בצדק ובצורך, וראיה אמיתית של המכלול.
היכולת לממש את המשימות הצבאיות, תוך שימור צלם אנוש. היכולת להנהיג את היחידה, תוך הגדרת תנאים, מגבלות והטלת מרות. היכולת להבחין בין צורך צבאי לבין גחמה ושרירות לב - בזמן, ועוד לפני התרחשותם. היכולת להבחין בין תוקפנות וגסות לתקיפות ואדיבות, ולהפעיל אותן בתמהיל נכון, הנגזר מהמשימה.
מי שלא יודע לעמוד במעמסה זו, שאיננה פשוטה, קלה או נעימה - משימת הפיקוד הקרבי נמצאת מעל ליכולותיו. מי שלא יודע לשמר את פקודיו במציאות מורכבת שכזו, לא ידע לעשות זאת במלחמה.
מי שלא יודע להפגין את אותן תכונות בדיוק, גם כלפי הדרגים שמעליו, לא ראוי לחייליו, והם לא ראויים לו.
מוטלות עלינו משימות לא קלות, הדורשות נחישות הקרבה ואומץ. אותן משימות בדיוק, מחייבות גם שיקול דעת, הקשבה ושכל ישר. לא כל אחד יכול להוביל חיילים במציאות המציבה דרישות סף שכאלה.
זה אינו "מכתב קצינים" הבא להפגין מול "המערכת". ניתנת לנו במה צה"לית להשמיע כל ביקורת או שבח, שנחפוץ להשמיע, מבלי שום צנזורה או מגבלה. חלקנו ניצלו במה זו בעבר.
זוהי תגובה לגיבוב של הכפשות גורפות והשתלחות חסרת רסן של קבוצת אנשים חסרי אחריות ציבורית ואישית המתיימרים להגדיר את עצמם 'קצינים ומפקדים בצה"ל' בציבור שלם של קצינים, מפקדים וחיילים שמבצעים מדי יום פעילות קשה מורכבת ומסובכת תוך הקפדה על ביצוע משימותיהם להגנה על המדינה ותושביה , היהודים והערבים, בהתאם להכוונת הדרג המדיני, תוך שמירה מרבית על זכויות האדם וכבוד האדם של האוכלוסיות המעורבות בסכסוך.
ניסיונם של אותם "קצינים ומפקדים" להכתים את מי שכן נושא בנטל, ולהדביק לו תווית של קלגס, טיפש, או פחדן, הוא ניסיון נואל התפור בחוטים גסים וחצופים.
אנו, איננו רואים בשירות בלבנון, או בפעילות שעשינו בעבר, את פסגת הקושי וההקרבה, המכשירה כל מה שנעשה ופוטרת אותנו מהחובה שנטלנו. המשימות הקשות ביותר, המורכבות ביותר והמסוכנות ביותר, אלה המשמשות הוכחה לאומץ, לנחישות, לנכונות ולכשרון - הן המשימות שלפנינו. לגייס את כוחותינו שלנו, ואת כוחם של חברינו פקודינו להתייצב בפעם הבאה. זו משימתנו החשובה ביותר והקשה ביותר.
"קצינים ומפקדים" אלה מבזים את עצמם, ומטעים דווקא את מי שלא עושה מילואים, את מי שלא מכיר את היחידות, את מי שלא מכיר את העובדות וניזון משמועות מגמתיות.
כולם יכולים להירגע. נמשיך לשרת !
על החתום
מאה קצינים ומפקדים ביחידות השדה של צבא ההגנה לישראל (הרשימה שמורה עם הח"מ)
סא"ל (מיל.) אורי משלי
רס"ן (מיל.) דוד ארז
רס"ן (מיל.) שי זלצר
רס"ן (מיל.) יונתן מאירי
קצין,
מפקד וחייל יקר
אם גם אתה נמנה על הטובים המשקיעים
מזמנם וממרצם למען בטחונה של מדינת
ישראל
אם גם אתה יכול להעיד על עצמך ועל
חבריך ליחידה כי שירותכם הצבאי באזח"ע
ואיו"ש בוצע תוך הקפדה על ביצוע
מיטבי של המשימות הצבאיות תוך הפעלת
הגיון
בריא ושכל ישר לשמירה על כבודם של
התושבים היהודים והערבים באיזורי
הפעולה
אם גם לך חורה כי אנשים המתיימרים
להיות "קצינים ומפקדים" בצה"ל,
לא מהססים
לצאת ולהכפיש את צה"ל כולו שהוא
בין הצבאות הנאורים וההומניים בעולם.
לקרוא
לחיילי צה"ל 'קלגסים' ולפעילות
המתבצעת על ידיהם 'פשעי מלחמה',
ולקרוא
להשתמטות וסרבנות המונית של חיילים
ממילוי משימתם הלאומית כפי שנקבעה
בהחלטה
דמוקרטית במדינה מתוקנת
אנו קוראים לך להצטרף למחאתנו זו
השב מכתב זה לכתובת
בצירוף
שמך, דרגתך והחיל אליו אתה משתייך
שלח מכתב זה לחבריך הלוחמים התורמים
ועושים בפועל, ולא רק בדיברי סרק,
למען
בטחונה ועתידה של מדינת ישראל
על החתום
סא"ל מיל. אורי משלי - חש"ן
רס"ן מיל. דוד ארז - חש"ן
רס"ן מיל. שי זלצר - חש"ן
רס"ן מיל. יונתן מאירי - חש"ן
איך מצטרפים ?
שלח את תמיכתך במכתב זה לכתובת
בתוספת שמך דרגתך והחיל אליו אתה משתייך